<h1>סמ"ק סימן רפ"ו</h1>
<h2>דף סד.</h2>
אמרינן בפרק האומר (דף ס"ד וב"ב קל"ד) זה בני או שיש לי בנים הרי זה נאמן ופוטר אשתו מן החליצה ומן היבום, אף על פי שהוא מוחזק בלא בנים, אמר יש לי אח או אמר זה אחי אינו נאמן לאסור אשתו ולהניחה זקוקה ליבם כיון שהוא מוחזק בלא אחים הרי זה מתכוין לאוסרה לאחר מותו, עוד מסקינן שם היה מוחזק שיש לו אחים ואמר בשעת מיתה אין לי אחים אינו נאמן, וכן אם אמר על מי שהוחזק אח ואמר אין זה אחי אינו נאמן, מי שזינה עם האשה בין פנויה (מהרמב"ם פ"ג מיבום וע"ש במ"מ) בין אשת איש ונתעבר' ואמרה זה העובר ממנו ואפילו הוא מודה לה אף על פי שהוא בנו לענין ירושה הרי זה ספק לענין יבום, משום דאמרינן דכשם שזנתה עם זה זנתה עם אחר, מאין יודע הדב' שהוא בנו ודאי והרי אין לו חזקה וספק הוא ודנין להחמיר וחולצת ולא מתיבמת.
